לפני בקשה למתן הפטר לחייב, מר מנשה מטלון (להלן:
"החייב"). כנגד החייב הוגשה בקשת נושה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. ההליך נפתח בשנת 2006 וסמוך לאחר מכן ניתן צו לכינוס נכסים לנכסיו ועו"ד יהורם לבונטין מונה כמנהל מיוחד לנכסיו. בהמשך, הוכרז החייב פושט רגל והמנהל המיוחד מונה כנאמן לנכסיו.
בהליך הוגשו שלוש תביעות חוב: האחת של בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "
הבנק"); השנייה, של עיזבון המנוח רחמני שמואל ז"ל (להלן: "
רחמני"); השלישית, של מר רוני טל (להלן: "
טל"). הנאמן אישר את תביעת החוב של הבנק בסך של 376,629 ש"ח ; אישר את תביעת החוב של רחמני בסך 554,661 ש"ח ודחה את תביעת החוב של טל. בעקבות ערעור שהגיש טל, אושרה תביעת חובו ע"ס של 75,000 ש"ח.
החייב מציע במסגרת בקשת ההפטר, לשלם לקופת הכינוס סך של 170,000 ש"ח וזאת בנוסף לסך של 30,000 ש"ח המצוי בקופה. קרי, יחולק לנושים דיבידנד בסך כולל של 200,000 ש"ח, אשר מתוכו ישולמו הוצאות ההליך. לעמדת החייב, הוא נעדר כל נכסים, הוא מתגורר ביחידת דיור באילת, והכנסתו דלה. את הסכום שיפקיד לצורך ההפטר, הוא יגייס מבני משפחתו.
הנושים: הבנק ורחמני תומכים בבקשת ההפטר הגם שהבנק סבור שמן הראוי היה שהחייב ישלם בנוסף לסכום שמוצע שיפקיד לקופת הפש"ר, גם את סכום הוצאות ההליך. החייב הבהיר שאין ביכולתו לעשות כן.
הנושה טל מתנגד לבקשת ההפטר. הטענות הועלו על ידי טל בכתב וחודדו על ידו בדיון בבית המשפט. נטען בין היתר שהחייב הוליך שולל את נושיו, מסתיר מהם נכסים, מבריח את רכושו שלא כדין ועוד. נטען בהקשר זה שחייב זכויות ביחידות נופש באילת שהוענקו על ידו שלא כדין לבני משפחתו מדרגה ראשונה. עוד מלין טל על התנהלות הנאמן אשר לטענתו אינו אוכף על החייב את החלטות בית המשפט, כי פעל בקנוניה עם אחרים, ושכל רצונו כמו גם רצון הכנ"ר הוא לסיים את ההליך. טל טוען שבעקבות התנהלות החייב הוא נקלע לקשיים כספיים ניכרים וזאת בצד בעיות בחייו האישיים וכי אין מקום במכלול הנסיבות ליתן הפטר לחייב. לא כל שכן, כאשר לטעמו הדיבידנד שיחולק לנושים על פי הצעת ההפטר, הינו זעום בנסיבות העניין.
דיון והכרעה
סימן ו' לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: "
הפקודה"), ובמיוחד סעיפים 63-62 לפקודה וכן ההלכה הפסוקה מורים כי במסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן הפטר, הם השיקולים הבאים:
משך תקופת פשיטת הרגל, התנהגותו של החייב במהלך התקופה שמאז צו הכינוס, שיתוף הפעולה עם הכנ"ר ועם הנאמן, התועלת שתצמח לנושים מהמשך הליכי פשיטת הרגל, קרי, האם יש סיכוי לשיפור משמעותי לקופת פשיטת הרגל, רצון הנושים והכל מתוך מגמה לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, כפוף למילוי האמור. בהקשר זה נקבע בע"א 6416/01 דני
בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי
פ"ד נז (4) 197, 206; בע"א 4892/91
אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי
, פ"ד מח(1) 45 בעמוד 55 :
"מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בו הושטת קרש הצלה לחייבים, וגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב".
בצד אלו, על בית המשפט גם לשקול את הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. משכך, על בית המשפט הדן בבקשת ההפטר לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו, Kבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים (ראה ספרם של השופטים לוין וגרוניס,
פשיטת רגל, עמ' 193).
לאחר שנתתי דעתי למכלול הטענות, ויישמתי את ההלכה הפסוקה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ואפרט:
עסקינן כאמור בהליך פשיטת רגל המתנהל למעלה מ- 6 שנים, שהינה תקופה ממושכת להליך של פשיטת רגל ושהגיעה העת להביאו לידי סיום. טענות הנושה באשר לנכסים שיש לחייב נבדקו כדבעי על ידי הנאמן שהגיע לידי מסקנה כי אין לקבלן. בהקשר זה בדק הנאמן ומצא שדירות הנופש באילת שנטען על ידי הנושה טל, שהן בבעלות החייב, הן של בני משפחתו שרכשו אותן ולא כתוצאה מהענקה אסורה. הנושה לא הניח לפני כל תשתית עובדתית אחרת שיש בה כדי להגיע למסקנה שונה מזו של הנאמן. בצד כל אלו, יש לתת את הדעת גם לגילו המתקדם של החייב וכן להעדר כישורים ויכולת של החייב שיש בהם כדי להעשיר את קופת פשיטת הרגל בעתיד. גם בכל אלה יש טעם לקבלת הבקשה.
נימוק נוסף המצדד בבקשה הוא תמיכת רוב הנושים שהם גם בעלי מרבית הנשייה, קרי הבנק ורחמני ז"ל בהצעת ההפטר. שני אלה הם נושיו העיקריים של החייב ושהעדיפו לתמוך בבקשה. איני מקל ראש בטענות הנושה טל, אך על בית המשפט לכבד את רצון רוב הנושים, קל וחומר שלא קמו טעמים שלא לעשות כן.
לא למותר לציין כי הנאמן והכנ"ר תומכים בבקשה, וגם בכך יש כדי טעם לקבלה.
יש גם ליתן את הדעת לכך ששיעור הדיבידנד שיחולק בסופו של דבר לנושים הוא כ- 20% ברוטו. זהו שיעור סביר וכמקובל במקרים כגון דא. גם בכך נימוק להיעתר לבקשה (ראה רע"א 3004/07
עזריה נגד כונס הנכסים הרשמי
).
נתתי דעתי לשאלה האם יש מקום להשית על החייב גם את תשלום ההוצאות של ההליך, בנוסף לסכום שישולם על ידו לצורך ההפטר, אך לא ראיתי לעשות כן. בהקשר זה אציין שהסכום שהחייב ישלם אינו על הצד הנמוך ובמיוחד שמקורו מבני משפחתו, ולא ראיתי מקום להכביד עליהם בתשלום נוסף. זאת גם בהינתן יתר הטעמים עליהם הצבעתי המצדדים בבקשה.
לפיכך, ניתן בזאת צו הפטר מותנה לחייב שיהפוך לחלוט, ככל שהחייב יפקיד בקופת פשיטת הרגל סך של 170,000 ש"ח ובאופן שבקופה יופקד סך כולל של לא פחות מ- 200,000 ש"ח.
הנאמן יודיע לבית המשפט עד ליום 2.4.14 אם החייב הפקיד את הסכום האמור.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים לרבות לנושים
.